hodili.com

ביום שישי האחרון מצאתי סוף סוף את הזמן ללכת לשוק של רמלה ולבקר במכולות ההודיות שם. כבר הרבה זמן שאני מתכנן לעשות את זה, אבל החיים די הפריעו לי באמצע עם כל מיני סידורים שתמיד היו דחופים יותר, חשובים יותר או גם וגם. בכל אופן, הייתי ברמלה - הביקור הזה שווה פוסט בפני עצמו, כי היה ממש כיף (וממש קצר בגלל כל מיני התחיבויות שהחיים האמורים לעיל כפו עלי) ויצאתי משם בבטן מלאה ובידיים ריקות (פרט לחבילה של צ'אנה דאל, שהבהירה לי אחת ולתמיד שחומוס הוא תחליף מאפן לגמרי לצ'אנה דאל) ועם זאת, יצאתי אפוף אווירת הודו שהמשיכה לשרות עלי כל אותו בוקר.
כשעברתי, יותר מאוחר באותו יום, ליד המכולת של מוטי, האווירה העירה לי שאולי זה הזמן להכין סוף סוף גבינת פניר בבית ולהפסיק לנסות כל מיני גבינות מוזרות כתחליפים זולים. בסך הכל זכרתי שזה אמור להיות די פשוט. אז נכנסתי למכולת של מוטי, קניתי שלוש שקיות של חלב 3% בחמישה שקלים השקית והמשכתי לבית הספר לאסוף את הילדים.
אחרי ששמתי את הילדים בבית והאכלתי אותם בשניצלונים שאילתרתי מחזה הודו חתוך לאצבעות בציפוי פרורי לחם, פפריקה ושומשום (שומשום? סומסום? אני אלך על הגירסה של ה"ש", נראה לי יותר נכון), התפניתי לפניר.
עיינתי בכמה מתכונים באינטרנט (חיפשתי "פניר" ו"paneer") עשיתי ממוצע מהמתכונים וניגשתי למלאכה:

• הרתחתי את שלושת הליטרים של החלב בסיר.
• כשהחלב רתח, נתתי לו לשבת על סף רתיחה עוד משהו כמו 20 דקות (חלק מהמתכונים אמרו לא לחכות בכלל, חלק התעקשו על חצי שעה, הלכתי על משהו באמצע). ערבבתי מדי פעם את החלב כדי שהעסק לא ידבק. בדיעבד הסתבר שלא ערבבתי מספיק, כי העסק נדבק.
• אחרי 20 דקות, הוספתי לחלב מיץ מלימון אחד בדיוק. המחזה של החלב מתפרק לנוזלים ומוצקי חלב היה מופלא. זה קרה תוך שניות ממש. המשכתי לחמם את החלב ולערבב עוד איזה עשר דקות. אני לא בטוח שזה דרוש, אבל זה נראה לי מתאים באותו רגע.
• כיביתי את האש והשארתי את הסיר להתקרר קצת בזמן שאני הלכתי למחשב וניסיתי לגרום לדף המתכונים באתר הזה להיות מיושר מימין לשמאל ולא להפך. למרות שכל מאמצי ליישר את העמוד לימין העלו חרס, החלב לא הכזיב ואכן התקרר מעט.
• שפכתי את החלב לתוך בד חיתול (אני מניח שכל בד דק יעשה את העבודה), אספתי את הפינות של החיתול כדי ליצור מעין שקיק, הידקתי את השקיק בגומיה לשיער שגנבתי מהבת שלי ותליתי את כל הקונסטרוקציה מעל לכיור לטפטף.
• הלכתי לישון צהריים. היה נפלא. אני מכור לשנת צהריים ביום שישי. אני נהיה פקעת עצבים בלתי נסבלת אם אני לא ישן צהריים ביום שישי. יש הטוענים שזה קורה לי גם אם אני כן ישן צהריים ביום שישי, אבל זה לא העניין עכשיו.
• לפנות ערב, הורדתי את השקיק ממקום תליתו, הנחתי אותו על מסננת פסטה הפוכה ועליו הנחתי סיר גדול מלא במים והשארתי את כל זה ללילה.
• כשהבת שלי העירה אותי בסביבות אחת בלילה, לקחתי את תוכן השקיק, דחסתי אותו אל תוך קערת פלסטיק והכנסתי למקרר.
• בבוקר, באורח פלא, הקופסה היתה מלאה בפניר. לא הרבה פניר, אבל פניר. האמת היא שהייתי מעט מאוכזב מהכמות. אני אעשה את זה שוב ואשקול את התוצרת, אבל אני מנחש שהיו שם אולי 300 גרם.

במוצאי שבת הכנתי פלאק פניר עם הפניר החדש שלי, שהגיבה כיאות במחבת ואכן שינתה את צבעה לזהוב יפה שכזה.
אני בטוח שאני אעשה את זה שוב. זה שווה את המאמץ. בפעם הבאה אני גם אצלם ואשקול את התוצרת כדי לשתף את הציבור.

רק טוב,
    שי

קישורים למתכונים (למי שמתעצל לחפש):     

YNET - על הפניר: מתכוני גבינה הודיים לכבוד הדיוואלי

Wikihow - How to Make Paneer (Indian Cheese)

הערה -  אחרי שקילה, יוצא משהו כמו 250 גרם פניר משלושה ליטרים חלב.

גולשות, גולשים, דוד חבר שלי טוב

אחרי שיטוטים ארוכים ברחבי הרשת הישראלית בחיפושי אחרי אתר שעוסק בבישולי הודי, הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שאין אתר כזה. בעקבות גילוי מרעיש זה החלטתי לעשות מעשה ולבנות אחד מטעמי.

הכוונה שלי היא לרכז באתר קישורים למקורות מידע אודות בישול הודי (גם באנגלית אם צריך), ספר מתכונים מטעם הגולשים ובעיקר לרכז קהילה של ישראלים שאוהבים אוכל הודי ובישול הודי כדי שנוכל לשתף רעיונות, לשאול שאלות,  ולברר אחת ולתמיד האם יש מקום בארץ הקודש שבו מוכרים פניר טוב ו/או ג'ינג'ר גארליק פייסט.

האתר, כפי שאתם רואים, בשלבי הקמה אלו או אחרים, אני מניח שמתישהו אני אסיים. עד אז אני מניח שאין הרבה מה לחפש פה

בריאות ומעשים טובים

שי